מסיבות לחולים

 

מתנדבי "משען לחולה" עושים הכל כדי להביא את שמחת החג גם למקומות ולאנשים שכל כך רחוקים ממנה. קבוצות של מתנדבים עוברים בין המחלקות השונות של בתי החולים, עוברים מחדר לחדר ומשמחים את החולים במסיבות חג עליזות, מלאות אוירה ושמחה, מסיבות שמעניקות להם כוח לימים הקשים ביותר.
 
"לא יכול להיות שעכשיו פורים"
  
ילדה בת שמונה נועצת באמה מבט מזועזע. באמת, איזה מין פורים זה אם מעירים אותה כמו כל בוקר למדוד חום וסיטורציה ולחץ דם? אם מחלקים את אותה ארוחת בוקר במגש פלסטי כחול עם ריח של בית חולים ואם ביקור רופאים מתחיל בעוד רבע שעה, כמו תמיד? איזה מין פורים זה. ואיזה חנוכה. ואיזה פסח. ואיזו שמחת תורה.
 
בבית החולים, הימים עומדים מלכת ולוח השנה מאבד את משמעותו. בבית החולים פועם דופק החיים בקצב אחר לגמרי, כבד ועצוב. בעולם שבחוץ יושבים כולם לסעודות חג סביב שולחנות ערוכים בהדר, בעולם שבחוץ צוהלים ילדים מחופשים ברחובות, אבל בבית החולים? שם בודד ודוקר וכואב כמו תמיד, בדיוק כמו תמיד.
 
מתנות קטנות, רגעים של אושר
 
כל זה נכון, עד לרגע שבו נכנסים לתמונה המלאכים של "משען לחולה". הם עוזבים את האווירה המשפחתית והחמימה בבית, נפרדים מבני משפחותיהם הבריאים ונכנסים מרצונם החופשי בשעריו של העולם האחר – בית החולים. חנוכה, עובר הקול המתרונן במחלקות, יחד עם ניחוח הסופגניות נוטפות הריבה וצלילי מעוז צור.  פורים, מבשרים ליצנים חייכניים שמביאים איתם את חדוות הפורים ומפזרים את ענני העצב הרובצים על המיטות הלבנות. מסיבה גם לכבוד ט"ו בשבט, ולכבוד שבועות. מוזיקה עליזה מגרשת לרגעים את העצב ואת הפחדים, ילדים כחושים מוחאים כפיים באושר, מצטרפים לשירה.
הם קולעים זר פרחים לכבוד חג השבועות או מקבלים סלסלת פירות לרגל ט"ו בשבט, סופגניה וסביבון בחנוכה ומשלוח מנות ואוזני המן בפורים.
 
עוד מעט שוב יגיע הרופא או האח או הסניטר שיקח אותם לעוד בדיקה לא קלה. אבל בינתיים, מתנדבי "משען לחולה" מספקים להם רגעים קטנים של אושר, אווירה של חג. הביתה לא משחררים אותם, על המסיבות בבית הספר הם יכולים רק לחלום בערגה, אבל יש מי שמתאמץ ועמל להביא להם גם לשם, למחלקה, מעט מן האור.
 
המסורת של "משען לחולה": חג שמח בבית החולים
 
ב"משען לחולה" זו כבר מסורת ותיקה. קבוצות של מתנדבים ומתנדבות עוברות בין כל בתי החולים במרחב ירושלים, גם במחלקות הקשות והכואבות ביותר, ועושות הכל כדי להביא גם לחולים שמחה ועליזות של חג. "זה החג שלנו", הם אומרים בפשטות, "לעשות את החג גם לאחרים!".