ביקור חולים

 
מתנדבי פרויקט "ביקור חולים" של "משען לחולה" מבקרים מדי יום במחלקות השונות של בתי החולים בירושלים. הם משמחים את החולים בחיוך ובמילה טובה, בחבילות שי וממתקים, ומתייחסים גם למלווים המותשים באמצעות חלוקת מזון ושתייה.

שוב לא מוצאים לו את הוריד. הצרחות מרעידות את המחלקה כולה. האמא נמלטת אל המסדרון, אפילו לא מוחה את הדמעות. "אני לא רוצה להישאר כאן יותר", בוכה ילדה בת שש באחד החדרים. "את יודעת שכבר שכחתי איך הבית נראה? מחר נלך מפה, נכון?", אומר ילד אחר בעיניים תמימות ומלאות תקוה. "שמעתי שככה הרופאים מדברים"...  אמא מלטפת לו את היד ולא עונה. וכי מה תגיד? שמחר רק מעבירים אותו למחלקה אחרת בה יעבור טיפולים קשים וכואבים יותר?

בית חולים. כמה סבל טמון בין המסדרונות והמחלקות השונות. כמה כאב, כמה דמעות, כמה בדידות ועצב, כמה ואין-אונים.

בכל יום עוברים המתנדבים של "משען לחולה" ומחלקים חבילות שי מחממות לב לחולים, למאושפזים ולמלוויהם. ופתאום מגיח אל תוך העצב הזה ד"ש חם ומחייך מן העולם שבחוץ. "שלום", אומרים במאור פנים המתנדבים של "משען לחולה". "מה שלומך? הבאנו לך משהו קטן ומתוק. תרגיש טוב!". שקשוק העגלה מוכר כבר היטב למאושפזים ולחולים הוותיקים. גלגלי העגלה של "משען לחולה" שעוברת כעת בין החדרים ועוד רגע מגיעה גם לכאן, עם שקית מלאה בכל טוב ועם מלאי של ממתקים והפתעות חדשות שמישהו ארז גם היום במיוחד עבורם, במסירות ובאהבה. כך היום, כך אתמול, כך בשבוע שעבר וגם מחר, מחרתיים ואפילו בשבוע הבא. כל עוד יש יהודי סובל – "משען לחולה" ינסה לעזור, לתמוך, לסייע.

בכל יום עוברים המתנדבים של "משען לחולה" בין בתי החולים בירושלים - שערי צדק, ביקור חולים והדסה עין כרם - ומחלקים חבילות שי מחממות לב לחולים ולמאושפזים. גם על המקומות הקשים ביותר, כמו אלי"ן והרצוג, הם אינם פוסחים ואחת לתקופה מגיעים גם לשם, משמחים את אלו ששכחו כבר שמחה מהי. משהו נדלק בעיניים הכבויות. אור חדש, שמח ובוטח יותר.

משהו נדלק גם בעיניהם העייפות של ההורים והמלווים. המתנדבים של "משען לחולה" לא שוכחים גם אותם. הם, שיצאו מהבית לפני שהספיקו לטעום משהו ונמצאים בבית החולים כבר שעות ארוכות. הם, שמתרוצצים בדאגה במכונים השונים, רצים מבדיקה לבדיקה, כוססים ציפורניים במתח ובדאגה. פתאום מגיע מישהו שחשב עליהם ובא במיוחד עבורם. מציג בפניהם עגלה מלאה. עוגת בוקר, בבקשה, במילוי שוקולד או קינמון? ומה תרצה לשתות, קולה או מיץ תפוזים? לפעמים הם אפילו לא מצליחים לענות. ההשתתפות הכנה הזו חונקת את גרונם בדמעות התרגשות. זו לא רק העוגה ולא רק השתייה. זו ההשתתפות, המילים החמות והמתעניינות, העידוד והתקווה. בית החולים סוגר על האנשים שבו בחומות של בדידות וכאב ואין כמו מילה טובה וחיוך חם, מתעניין ואכפתי באמת, כדי לשפר באחת את מצב הרוח הכללי, של החולה ושל המלווה גם יחד.

"משען לחולה" מחלק מדי יום כ-500 חבילות. כ-150,000 חבילות מדי שנה. חבילות מלאות כל טוב שמסירות מן הלב המיוסר כמה חבילות אחרות - של קושי, כאב, בדידות ומועקה.