דף הביתמאמריםשיחה עם הרה"ג רבי בן ציון גוטפרב שליט"א

שיחה עם הרה"ג רבי בן ציון גוטפרב שליט"א

כמה מלים, רצינו לשמוע, בקשר למפעל 'משען לחולה'

 

הנה בפרשת בא, כשישראל עמדו לצאת ממצרים אמר הקב"ה למשה רבינו: "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב".

ופירש רש"י שם: אין נא אלא לשון בקשה, בבקשה ממך הזהירם על כך, שלא יאמר אותו צדיק אברהם 'ועבדום וענו אותם' קיים בהם, 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול' לא קיים בהם, ע"כ.

והקשו במפרשים, מה זה שאמר הקב"ה שלא יאמר אותו צדיק אברהם... האם לא די בזה שמשה רבינו יטען עבורם, שהוא היה אז המנהיג והרבי של כל ישראל, ולמה הוצרך הקב"ה להזכיר שאברהם אבינו יטעון עבורם?

כמה תירוצים נאמרו בזה להסביר פשטן של דברים, כל אחד על פי דרכו. אבל שמעתי לפרש בדרך מליצה, כי באמת תפקידו של המנהיג והרבי הוא לדאוג בעיקר עבור הרוחניות של כלל ישראל! ועל כן אנו רואים שבו בזמן שלקחו ישראל הביזה ממצרים התעסק משה רבינו עם עצמות יוסף ולא לקח חלק בשלל מצרים.

וכן להלן בפרשת בשלח כתוב 'ויסע משה את ישראל מים סוף', ופירש רש"י שם: הסיען בעל כרחם. שעטרו מצרים את סוסיהם בתכשיטי זהב כסף ואבנים טובות, והיו ישראל מוצאין אותם בים, וגדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים... לפיכך הצטרך להסיען בעל כרחם, ע"כ לשון רש"י. והרי לנו שתפקידו של משה רבינו היה להסיען מן הכסף והזהב וללכת הלאה לכיוון של קבלת התורה בהר סיני, כי זהו תפקידו של המנהיג ללמדם תורה, ואע"פ שהוא צריך גם לדאוג על הגשמיות שלהם, מ"מ עיקר דאגתו צריך להיות על הרוחניות שלהם.

ועל כן, כשצוה להם הקב"ה לשאול מאת מצרים כלי כסף וכלי זהב, אמר הקב"ה למשה רבינו "שלא יאמר אותו צדיק אברהם..." כי אז הוצרך להזכיר דוקא את זקנינו אברהם, שהוא היה מדת החסד כידוע.

כל זה הוא בדרך צחות, אבל בודאי צריך שיקומו אנשים בעלי לב וידאגו לצרכים הגשמיים של אחינו בני ישראל, ובפרט לחולים וגלמודים שאין מי שיעזור להם, ואכן ר' שמעי' עונה לצורך הזה בגדול.

 

מה הערכתכם על המנהל רבי שמעי'?

ר' חיים שמואלביץ זצ"ל הגיע פעם להשתתף בשמחת קריאת התנאים של חתן אחד, ואמר על הבחור שהוא "גאון" להפליא.

הנוכחים כולם תמהו למשמע הדברים, הן כבר שמעו לומר על בחור צעיר שהוא "מתמיד עצום" או "ידען נפלא", אבל התואר "גאון" טרם שמעו על בחור צעיר שכזה?!

ר' חיים הסביר על אתר, שאין כוונתו כלל לגאון בתורה, אלא יש עוד סוגי גאונים, ובחור זה הוא "גאון בחסד". כלומר יש כאלו שעוסקים בחסד לצאת ידי המצוה, יש המכניסים אורחים ב"ה יש מבקרים לחולים ב"ה וכו', יש הרבה חסד בכלל ישראל, אבל למעלה מזה יש כאלו שהם ממש "גאונים בחסד", כלומר: כמו שהגאון בתורה, כל מעייניו הם אך ורק בסוגיות התורה, ובהם מחשבותיו נתונים כל היום ומחדש בהם כל העת, כן יש ב'בעלי החסד' כאלו, שכל מאווים הוא אך ורק איך להגדיל את פעולות החסד יותר ויותר.

ואכן, על ידידי רבי שמעי', מנהל הארגון, אפשר לומר בפה מלא שהוא בגדר זה. כל העת נופל ברעיונו עוד רעיונות ותוכניות איך להגדיל את הפעולות, אתמול זה "מועדון לקשישות" שממש מציל את הזקנות, עד שהפתגם הרגיל שלהם זה ש"יש בשביל מה לקום בבוקר", היום מוסיפים צעצועים לחולים ילדים, מחר מכירות מסובסדות של פירות וירקות, וכך הלאה. אכן "גאון בחסד", וכלשון הכתוב "אשרי משכיל אל דל".

ואכן באמת זה קידוש ה' גדול, איך אנשים מתמסרים כ"כ למען הזולת, ובפרט לחולים או עזובים וגלמודים, וב"ה הציבור החרדי מבורך מאד בזה.

 

כמה מלות חיזוק למען החולים?

אספר לך הפעם סיפור קצר:

פעם שכב הרה"ק בעל "נתיבות שלום" מסלונים זי"ע בבית החולים, בגלל קוצר נשימה, והיה מצויד במכשיר הנשמה, ה"י.

לשאלת מבקריו איך הוא מרגיש, ענה להם שהוא שמח מאד על כך.

עד כדי כך?! מילא לא להצטער, לקבל באהבה, שמענו, אבל "שמחה" מה זו עושה ??? האם יש כאן על מה לשמוח במצב כזה?!.

ענה להם רבינו כשחיוך רחב על שפתיו:

"לבסוף כשאצא מכאן, הלא אוכל שוב לנשום לרווחה מ"מכשיר ההנשמה" הגדולה של הקב"ה, שהיא הרבה יותר קל ונעים, ואז אכיר לנכון בחסדיו של הקב"ה, וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק 'כל הנשמה תהלל קה' - על כל נשימה ונשימה תהלל קה... ואני אשיג אז יותר את ה'תודעה' הלזו, וא"כ יש לי על מה לשמוח!!!"

וזהו אכן "חיזוק נפלא" לפעמים לחולים, שהם יכירו יותר את ה'כל נשימה ונשימה...'.

יבורכו כולם ברפואה שלימה וכל טוב סלה.