דף הביתמאמריםשיחה עם הגה"צ רבי בנימין פינקל שליט"א

שיחה עם הגה"צ רבי בנימין פינקל שליט"א

סופרינו עלה בלשכתו הצנועה של המשפיע והמשגיח המפורסם מישיבת מיר, והקדיש לנו כמה דקות מזמנו היקר עבור הגליון.

מסתמא שמעתם על המפעל הגדול ממלכת החסד בדורינו "משען לחולה", המחלק מאות מנות לנצרכים ולמרי נפש, ועוד כמה וכמה פרוייקטים ועולמות של חסד?

רבי בנימין: בודאי ששמעתי, הלא אני מקורב מאד אל המפעל ולהעומד בראשה הרב שמעי' בנימין שווארץ שליט"א.

 

רציתי לשמוע כמה מילים על המפעל!

ר' בנימין: צריכים אתם לדעת כי יחודיותו של ארגון זה, הוא כי העומד בראשה וכל המתנדבים והעוסקים מתמסרים באופן מיוחד לעזור לנדכאים ושבורי לב מכל הלב, לכל הסוגים והחוגים.

מבואר בגמרא שבת (דף קכ"ז) שאמר שם כשם שדנתוני לכף זכות המקום ידין אתכם לכף זכות, עיי"ש. והיינו שלמעלה בשמים משתמשים הרבה במדה כנגד מדה, האדם דן לכף זכות דנים אותו גם כן לכף זכות, האדם מרבה בעשיית חסדים מתחסדים גם כן אתו, כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים, וכן הלאה, ומי לא נצרך עכשיו לרחמים וחסדים!

ויותר מזה, ברמב"ם הל' תשובה (פ"ג ה"ב), אחרי שמבאר היאך שוקלין המצוות מול העבירות מבאר: "ושיקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות, אלא לפי גודלם, יש זכות שהוא כנגד כמה עוונות שנאמר יען נמצא בו דבר טוב, ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, ע"כ. ומסיים: ואין שוקלין אלא בדעתו של א-ל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות.

הראשונים דנים הרבה בדברי הרמב"ם אלו הנפלאים, אך בפשטות נאמר הביאור בזה, כי תלוי כמה עשה את המצוה מעומק הלב, כמה צער היה לו בעשיית המצוה, - וכאומרם ז"ל לפום צערא אגרא, וכמה השקיע על עשיית המצוה, וכן כמה חביבות וכמה שמחה נתלווו בעשיית המצוה, וכן להיפך ח"ו. הוי אומר מכאן, אין הדבר תלוי אלא באיכות ואופן קיום המצוה, ולפי"ז שוקלים גם בשעת הדין, כן מבואר מפורש בדברי הרמב"ם.

והיוצא לנו, בנידון דידן, הנה בודאי כל חסד חשוב הוא למאד, אך יש חסד ויש חסד, יש חסד שעוזר לשני ויש חסד שפשוט מציל חיים. בגמרא נדרים (דף מ' ע"א) מובא דבר נורא: כל מי שאינו מבקר את החולה הרי זה שופך דמים, והגמרא מספרת מאחד שכיבד וריבץ לפני החולה וממש החיה אותו.

הסטייפלער כותב בספרו, שאחת השברונות שנופלים לתוכה יהודים קשישים ומבוגרים הוא, כי הם מרגישים שאף אחד אין צריך להם עוד! כשהיו צעירים היו פעילים ומתפקדים, ועכשיו... וזה משבר אותם עד הסוף. ב"ה אצלנו החרדים רואים מאד הענין של כיבוד וביקור חולים וזקנים, גם כאלו שנופלים כמשא כבד על אחרים.

ואם זה סוג חסד כזה שמציל חיים, א"כ באיכות זה פי כמה מכל חסד אחר, כי כאן מדובר מ'חיים' ממש, וכמובן שזה מכביד מאד את צד המשקל של הזכיות.

נכנס יהודי אצל החולה ואומר לו: ר' יענק'ל! צריכים אותכם! העולם בביהכ"נ / בבית שואלים עליכם! כולם מחכים עליכם! אתם חייבים להיות בריא. אמנם צריכים סייעתא דשמיא שיהיו מילים מתאימים, אבל מדובר כאן  בהצלת נפשות של ממש, החולה מתחיל להרגיש שכדאי לו להישאר בחיים...

 

בדעתו של המנהל להוסיף ולהרחיב עוד את פעולות החסד!   

ר' בנימין: רבינו יונה כותב, שכל פעולה טובה צריך להרחיב אותה יותר ויותר.

כשמשיח יבא אזי יראו כולם כמה יהודים ניצלו בפעולות חסד כגון אלו. ר' שמעי' הוא ידיד נאמן שלי, אינני מגיע להקרסוליים שלו, אני מרגיש שהוא רוצה להרחיב ולהוסיף ולעשות עוד ועוד.

הגמרא אומרת בסנהדרין (דף צ"ח ע"ב) מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. אכן זהו הערובה היחידה לעבור כל הקשיים הנערמים והמכבידים של חבלי משיח, שאנו סובלים מהם הרבה ברוחניות ובגשמיות. "להתעמק בתורה ולהרבות בחסד ועזרה לזולת".

 

איך הגעתם לר' שמעי'?

ר' בנימין: הייתי ידיד נאמן עם להבחל"ח איש החסד המפורסם הצדיק ר' מיכל גוטפארב זצ"ל, אצלו ראו שהחסד ממש החיה אותו והחזיק בו בכל מצביו, והוא קירב אותי אל המנהל ר' שמעי' שווארץ שליט"א שיבדלחט"א.

 

מה תוכלו לומר בקשר להחולים?

ר' בנימין: העיקר שיש לדאוג לחולים, ובפרט בעת ביקורים, הוא, לתת לחולה הרגשה שאתה אתו, אתה מרגיש אותו, מבין אותו, ואתה מתעניין במצבו, ורוצה לעזור במה שתוכל.

כמו בשאר דברים, גם כאן צריך להיות 'נושא בעול', לשאת בעולו של החולה ולחפש במה שיוכל להקל ממנו סבלו וכו'. וכן לחפש מילים מתאימים איך לנחמו מצרתו, ולחזקו, כגון: ישועת ה' כהרף עין... ושהשי"ת הוא המכה והוא המרפא, ושהוא מלא רחמים וכו' וכו', כל אחד כפי כשרונו ויכולתו.

הצלחה רבה וסייעתא דשמיא.